<h1>ראבי"ה סימן אלף מ"ה</h1>
<h2>דף טז.</h2>
שאלה. הא דא"ר (אליעזר) [יהושע] שמעתי שמקריבין אע"פ שאין בית, מהו שמעתי, למה הוא עצמו לא היה הולך לירושלים להקריב הואיל וקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא. ותו למאן דאמר לא קידשה לעתיד לבא, א"כ אין עתה איסור הבמות כדאיתא בזבחים [ק"ז ע"ב], א"כ עתה בזמן הזה יכול להקריב בכל מקום שירצה אפילו בחוצה לארץ. ולמה לא יעשה. ולמ"ד קדושה ראשונה קידשה לע"ל יכול להקריב בארץ ישראל (ולמ"ד כיון) [וליכא כלל] איסור הבמות. ותו מאי האי דקאמר שמעתי שמקריבין אע"פ שאין בית משום דקדושה ראשונה קידשה לעתיד לבא, והלא אפילו לא קידשה לעתיד לבא יכול להקריב אפילו בחוץ לארץ וכ"ש בארץ. תשובתי. למ"ד קידשה לעתיד לבא, לא מצי מקריב כשאין מזבח קיים. דהא אפילו נפגם המזבח אין אוכלין בגינו אפילו (נפגם) שיירי מנחה וגם קדשים שנשחטו פסולין. וילפינן לה בזבחים פרק קדשי קדשים [ס' ע"א] מאצל המזבח, כשהוא שלם ולא כשהוא חסר. ומדכתיב [שמות כ'] וזבחת עליו, כשהוא שלם. ומסיק התם קדשים קלים מנלן אמר אביי אתיא מדרשא דר' יוסי דתניא ר' יוסי אומר יכול יעלה אדם מעשר שני בירושלים וכו'. ומדלא מקשי תלמודא אהאי אי קסבר קידשה לעתיד לבא אמאי אין נאכל כשנפגם, משמע דאפילו למ"ד קידשה לעתיד לא מצי להקריב אלא כשהמזבח שלם ולא פגום וכ"ש כשאינו קיים. וקדושת ירושלים אין אחריה היתר. ולמאן דאמר לא קידשה לעתיד לבא, בארץ ישראל אין יכול להקריב בלא קלעים, מדאמרינן בכמה דוכתי לאו מכלל דר' אליעזר סבר לא קידשה, ולא מקשה תלמודא אהאי א"כ קלעים לר' אליעזר למה לי כדמקשי במסקנא אדמשני דכולי עלמא סבירא להו קידשה, ש"מ דלמ"ד לא קידשה לא מצי לאיתויי קרבן בלא קלעים, משום הכי לא מקשה תלמודא קלעים לר' אליעזר למה לי. ואע"ג דאמרינן בפרק השוחט והמעלה [זבחים ק"ז ע"ב] איתמר המעלה בזמן הזה ריש לקיש אמר פטור משום מעלה בחוץ, וטעמא דסבירא ליה לא קידשה ופטור מכרת, י"ל וודאי פטור מכרת, מיהו אסור להקריב חוץ לקלעים כדפרישית טעמא. ודקשיא למר אמאי תלי טעמא משום דקידשה, אפילו לא קידשה נמי וכו', תריץ הרי הוכחנו דבלא קלעים בארץ לא מצי להקריב (ו)למ"ד [לא] קידשה. ותו מדנקט אוכלין קדשי קדשים אע"פ שאין קלעים וכו' מכלל דדוקא לפנים מן הקלעים ולפנים מן החומה מצי למיכל, ומשמע דסבירא ליה קידשה לעתיד לבא (ולמ"ד) [דלמד"א] לא קידשה לעתיד לבא מצי למיכל אף חוץ לחומה.
